המעוניין לשמר את אורח החיים הבריא ולעסוק בתחביב לאורך שנים, על אחת כמה הספורטאי המעוניין להשתפר מעונה לעונה, חייב להתייחס באופן מקצועי למעבר בין עונות. התקופה שאי אפשר בלעדיה – OFF SEASON
לא נתקלתי בספורטאי שצריך להסביר לו למה נדרש להתאמן “טוב”. גם אם לא כולם פיזיולוגים מוסמכים, ההיקש של אימון מיטבי=שיפור היא משוואה די ברורה ומקובלת על כולם.
מאידך, לא נתקלתי בספורטאי שלא צריך להסביר לו איך להתאושש, וזאת בשל העובדה הפשוטה,
אימון מיטבי=שיפור היא משוואה שכדי לתפוש אותה לעומקה צריך לפרק אותה לגורמים.
אימון מיטבי מורכב מגירוי ספציפי, תזונה מתאימה והתאוששות נכונה.
כך נכון לגבי כל יחידת אימון בתכנית העבודה, כך נכון לגבי כל שבוע עבודה או מעגל עבודה בין מספר שבועות, וכך נכון לראות גם עונה בכללותה.
אם נשאף לצייר גרף המתאר את הקריירה הספורטיבית שלנו, כאשר ציר ה-X הוא ציר הזמן, וציר ה-Y הוא הביצועים, נרצה לראות קו רצוף עולה. כמובן- אנחנו שואפים להשתפר עם הזמן…
אבל אם נסתכל על הגרף הזה ברזולוציה גבוהה יותר, הוא כולל בתוכו עליות וירידות. לעיתים בשל גורמים התלויים בנו, לעיתים בשל גורמים חיצוניים. לעיתים אנחנו יכולים להשקיע יותר ולעיתים פחות. לעיתים הגוף והראש משתפים פעולה יותר או פחות.
השורה התחתונה חייבת להיות ברורה – אם אנחנו לא נקבע מתי מורידים את הרגל מהגז, הגוף או הראש יחליטו בשבילנו. מכיוון שאנחנו רוצים להשפיע על ההתקדמות (ככל שאפשר כמובן), כדאי לנו להחליט בעצמנו מתי לקחת אוויר.
מספר הנחות יסוד שאני מציע לאמץ:
הראשונה היא פיזיולוגית מדעית. גירוי והתאוששות מתאימים מייצרים פוטנציאל לשיפור, אך הגוף גם “מתרגל לגירוי” ולכן אם נתמיד ברמת גירוי קבועה נראה את הגרף “משתטח” והאפקט כתוצאה מהגירוי יהיה קטן יותר
השנייה היא מנטלית. בתקופת אימונים משמעותית על אחת כמה בתקופת תחרויות מטרה, אנחנו צוברים עומס גופני ונפשי גדול, במודע, אך עומס כזה שלא ניתן להתמיד בו לאורך זמן!
השלישית פשוט מתכתבת עם החיים. כספורטאים חובבים המנהלים חיי משפחה וקריירה הקודמים לתחביב, אנחנו נזהרים מאוד בהפרת האיזון העדין, על מנת לקבל את התמיכה והרוח הגבית המאפשרים לנו להנות מאורח החיים הספורטיבי התובעני.
והרביעית היא פילוסופית לגמרי. לא יכולה להיות תקופת “שיא” אם לפניה לא היינו בעומס נמוך יותר, ואחריה לא נהיה בעומס נמוך יותר. אחרת אנחנו בעצם “שטוחים” כל הזמן- והסכמנו על כך שאנחנו רוצים גרף בעלייה ולא גרף שטוח.
כיצד לעשות מעבר "נכון" בין עונות?
- קבעו מראש מתי תהיה התקופה ומה יהיה המשך שלה. אל תוותרו לעצמכם, אל תיקחו יומיים התאוששות ותמשיכו כרגיל. הגדירו תקופה ברורה של 2-4 שבועות לפחות.
- אל תיתנו לחושים להטעות אתכם. הורידו פרופיל/נפח/עצימות ממש בצורה מאולצת. תוך מספר ימים תרגישו טריים- זה עדין לא הזמן לחזור! המשיכו כך עד שגם ה”רעב” המנטלי יחזור.
- תתעלמו ממה שאחרים עושים. אולי להם לא היה שיא? אולי הם ותיקים יותר והגוף שלהם מתאושש מהר יותר? אולי הם פשוט טועים? התרכזו בעצמכם, עשו מה שנכון עבורכם.
- קחו חופש. כמה ימים בלי תכנית. בלי מאמן. בלי אימונים מובנים.
- ודאו שאת הזמן הפנוי שיצרתם אתם מקדישים בין היתר גם לתוספת שעות שינה. 1-2 שעות לפחות בכל לילה.
- אל תפחדו “לאבד” כושר. אתם תאבדו מעט מהביצועים לעומת שיא העונה, אבל תרוויחו גוף שיגיע לביצועים גבוהים יותר בשיא העונה הבא, שזו המטרה שלכם!
- באופן כללי “שחררו קצת”. את המחויבות, את הרצינות, את ההקפדה. עשיתם עונה נהדרת, אתם עומדים בפני עוד אחת, אבל אם לא נחדש את המאגרים זה פשוט לא יעבוד.
לסיכום, קחו אוויר.
