צח"מ – צריכת חמצן מירבית.
היכולת המקסימלית של הגוף לצרוך חמצן, נמדד כ- מיליליטר/ק"ג גוף/לדקה.
בקצרה – ככל שהמספר יהיה יותר גבוהה, הגוף יותר יעיל והוא יודע לצרוך יותר חמצן בדקה אחת, לדוגמה מתאמן במצב אימון טוב עד טוב מאוד בן 20-35 צפוי שרמת הצח"מ שלו תהיה 49-55.
ספורטאי סיבולת ירצה לשפר את הנתון הזה כמה שיותר.
סח"ח – סף חומצת חלב.
זו הנקודה שבה קצב ייצור חומצת החלב עולה על קצב פינוי החומצה בדם. ח"ח היא תוצר לוואי של חילוף חומרים אנאירובי בדם. בניגוד לדעה הרווחת, ח"ח אינה גורמת לעייפות שרירית ואף משמשת כמקור אנרגיה בפעילויות מסוימות.
כדי למדוד את הסח"ח יש לנו שתי דרכים:
1. מעבדה. בדיקת מאמץ כמו צח"מ, אך כל כמה דקות ניקח דגימת דם שתמדוד את חומצת החלב בדם.
2. בדיקת שטח. נרוץ שלושים דקות בקצב מקסימלי והדופק הממוצע יהיה הסח"ח שלנו כמעט במדויק כי אנחנו יודעים שקצב הלב שלנו מתקשר באופן ישיר לח"ח בפעילות עצימה.
לסיכום, אני מקווה שאתם יכולים לראות עכשיו ש- VO2max וסח"ח הם שני מדדים שונים מאוד, אבל גם קשורים זה לזה. VO2 max הוא היכולת של ספורטאי לצרוך חמצן בצורה מקסימלית בעוד שסח"ח הוא קביעה של הנקודה שבה לא ניתן לפנות החומצה במהירות שבה הוא נצבר.
נסיים בדוגמה שעוזרת להבין את המשמעות של כל מדד.
צח"מ זאת קערה וסח"ח זה המים בקערה. ככל שנגדיל את הקערה כך נוכל להכניס יותר מים. אך מה עדיף? קערה גדולה שנוכל לנצל ממנה 50 אחוז או קערה גדולה שנוכל לנצל ממנה 80 אחוז?
ולכן לפי אמונתי שיפור סף חומצת החלב עדיף מאשר שיפור הצח"מ עבור רוב הספורטאים. כאשר נשפר את יכולת סילוק החומצה וננצל יותר את המערכת, כמובן שהצח"מ ישתפר גם הוא.
זאת דוגמה כללית וכל מתאמן הוא שונה ויהיו מתאמנים שיידרש לשפר להם את "גודל הקערה" (צח"מ) ויהיו מתאמנים שגודל הקערה מספיק ונצטרך לשפר את כמות המים (סח"ח) והפוך.
כמובן שגם הכל תלוי במטרה ובתחרות היעד. האם אנו מתאמנים למרתון? חמישה ק"מ או תחרות איש ברזל.
מקווה שעזרתי, אני כאן לשאלות.
אביב רודיטי.
