fbpx

כשהחלום פוגש במציאות

ספורטאים רבים נוטים להגיע עם מספר כלשהו לקו הזינוק. חלקם אף מגדילים ומגיעים עם מספר לקו תחילת העונה. תוצאה שאליה הם מייחלים ובאמת מאמינים שהם מסוגלים אליה.
כן, גם להוא ש״רק רוצה לסיים עם חיוך״ יש מספר כזה בראש ערב התחרות. מבטיח לכם.
מחד לגיטימי- להערכת היכולת, כלומר משך התחרות הצפוי, יש משמעות עבור תכנון עצימות, תכנון תזונה ועוד.

לו היינו חוקרים את הנושא לעומק, היינו מגלים ש-99% מהאנשים משיגים תוצאה איטית יותר מזו שעליה חלמו טרם התחרות.

ספורטאים משקיעים משאבים משמעותיים של זמן, אנרגיה וכסף לקראת יום אחד בודד. תקופה ארוכה אנו מתאמנים עם איזו ציפייה מסוימת בראש. ביום התחרות נדמיין את לוח התוצאות במשך שעות ארוכות, ואז בקו הסיום כשנביט מעלה, נראה תוצאה איטית מזו שחלמנו עליה.
זו יכולה להיות מכה לא קטנה. אולי אפילו תחושת אכזבה או כישלון. במקום להיות סופר גאים במה שהשגנו, אנחנו יכולים להרגיש את ההפך הגמור. וחבל.

היכן ומדוע אנחנו טועים בהערכת הזמנים?
כיצד ניתן לשפר את התחזית שלנו לקראת התחרות ולמנוע את מפח הנפש בקו הסיום?
האם נכון לשפוט את עצמנו רק ע״פ הזמן שמראה השעון?

אימוני הסימולציה

במהלך העונה אנחנו מתאמנים המון שעות. רוב המוחלט של זמן האימון מושקע בשיפור יכולות שונות.
אנו עובדים על יכולות פיזיולוגיות, לומדים מתודולוגיות אימון שונות, משפרים יכולות מטבוליות, לומדים המון ידע תיאורטי, לומדים על תזונה, ציוד, ביגוד ועוד.

תקופת השיא לקראת התחרות נועדה כדי לתרגל וליישם את כל היכולות שרכשנו במהלך העונה.
אם במהלך העונה רכשנו רובים, תחמושת, מטוסים, טנקים, התאמנו במטווח בתנאים סטריליים, בתקופת השיא אנחנו מתרגלים מלחמה. וכדי לדעת מה מצבנו, אנחנו רוצים שהתנאים יהיו דומים ככל הניתן למלחמה אמיתית.

חזרה לאימוני הסימולציה. אם אנחנו מתוכננים לשחות בתחרות שלנו בים, אז את הסימולציה נבצע בים, ואם מסלול הרכיבה בתחרות הוא הררי אנחנו רוצים לתרגל רכיבה במסלול דומה. כנ״ל לגבי הריצה.

עד כאן לדעתי אנחנו באותו הראש. לא חידשתי כלום והכל נשמע טריוויאלי.
בואו נצלול עוד טיפה פנימה וננסה להבין בכל זאת היכן נמצאים הפערים.

שחיה

סיכמנו שבמהלך העונה אנחנו לומדים מיומנויות שונות. המקום האידיאלי ללימוד שחיה הוא בריכת השחיה כמובן. שטח סטרילי לחלוטין. זה ה״מטווח״ שלנו. לעומת זאת, את סימולציות השחיה נרצה לבצע בתנאים הדומים לתחרות ככל הניתן.

אם התחרות מתקיימת בים, נרצה לבצע את הסימולציה בים, ואם יש צפי לחליפות שחיה, נשחה עם חליפות. ואם נושא החליפות לא ודאי, נשחה גם עם וגם בלי. נבצע את המרחק המלא, 3.8ק״מ. ברצף. ללא הפסקות וללא מנוחות. ואם אני מתכנן בתחרות לשחות בדראפטינג, אני אתאם עם חברים ונעשה החלפות בהובלה. ואם דראפטינג מלחיץ אותי ובתחרות אני מתכנן לשחות לבדי מחוץ לדראפט, גם בסימולציה אני אשחה לבד. את קצב השחיה בסימולציה הזו, שביצעתי קרוב ככל הניתן לתנאי התחרות הצפויים, אני יכול לקחת איתי לתחרות.

עם כל הכבוד לסימולציות ורצון לדמות תרחישים מציאותיים, הסימולציה לעולם תהה סטרילית יותר מאשר יום תחרות.
לסימולציה אגיע לאחר שינה טובה במיטה שלי, בבוקר אשתה את הקפה שאני רגיל אליו, אגיע בנוחות לים, בשעה שנוחה לי.
בתחרות אתעורר ב- 03:30 לאחר שלא נרדמתי חצי לילה, וישנתי על כרית לא נוחה, אכלתי ארוחת בוקר בשעה שאני לא מכיר, המתנתי חצי שעה בשרוול הזינוק וקפאתי מקור, חטפתי מרפק והעיפו לי את המשקפת, ואני בחרדה כי שוחים מאחורי עוד 2000 איש שרוצים לדרוס אותי. הבנתם את הנקודה. מעט שונה משחיית הסימולציה בבית.

רכיבה

ברכיבה יש לנו כלי אימון מדהים שניתן לעשות איתו פלאים. הטריינרים החדשים יחד עם התוכנות השונות הקפיצו את היכולת שלנו להתאמן ולהשתפר בשיעור ניכר. כל זאת נפלא לתקופת ההכנה.

כמובן שבאימוני הסימולציה נרצה לרכוב בחוץ, במסלול המדמה ככל הניתן את מסלול התחרות. ניתן ללמוד ולהכיר את אופי המסלול בצורה מדוייקת. כמה טיפוס יש, מה אורך העליות, באיזו תדירות, מה צפי מזג האוויר, תחנות תזונה ועוד. עכשיו האחריות שלנו היא לתכנן מסלול מדויק עבור סימולציית הרכיבה.

נשמע פשוט. אם כך מדוע בכל זאת יהיו פערים בין המהירות שעשינו בסימולציה לבין המהירות שנבצע בתחרות?

הברור מאליו הוא שלסימולציה שוב הגענו טריים ונינוחים, בעוד שלרכיבה בתחרות הגענו אחרי ״מאבק״ של שעה וחצי בשחיה ועלינו על האופניים רטובים, בדופק 180. שוב, מעט שונה מהבית.
בסימולציה כנראה שעצרנו כמה פעמים למלא מים ולהתפנות בתחנות הדלק שבדרך (הרי אין לנו תחנות הזנה), כמובן שאת השעון עצרנו בכל הפסקה כזו, וגם רכבנו עם חברים ובלי לשים לב עשינו פה ושם דראפטינג, אבל ממש בקטנה. אולי גם רכבנו 140 ק״מ ולא 180, ובגלל שזה היה יחסית קצר, וגם אין לנו מרתון לחשוב עליו, הרשנו לעצמנו ללחוץ טיפה חזק ולייצר מהירות גבוהה.

״הבאתי 34 קמ״ש בשבת, אני בטוח מביא את זה בתחרות אחרי טייפר!״, מכירים את זה?

אז כן, כשאתה נח שלוש פעמים ל-10 דקות במהלך הרכיבה, וכשאתה בוחר מסלול עם 500 מטר טיפוס ולא 1500, ועובד בעצימות שהיא גבוהה מדי לאיש ברזל, אז אתה מביא 34 קמ״ש. אבל אתה לא יכול לקחת איתך את המספר איתך לתחרות, כי שם זה יראה יותר כמו 31 קמ״ש.
אין לנו את היכולת לדמות ב-100% את התנאים בתחרות. זה הגיוני וזה בסדר גמור. אבל בואו גם לא נשתמש במהירות מהאימון ב-100% עבור הצפי שלנו ללג הרכיבה. יש לעשות התאמות.

ריצה

הקשר בין הריצה הארוכה בהכנה, לריצה באיש ברזל, הוא מקרי בהחלט. השלכה בין תכנית האימונים לבין קצב הריצה באיש ברזל היא מסובכת ביותר. מוזמנים לעשות רגע הפסקה ולקרוא את המאמר שכתבתי בנושא.

קשה מאוד לדמות בסימולציה את התנאים שיהיו לנו בתחרות, וזהו המקום להגיד בקול רם שלדימוי כזה עלולות להיות השלכות שליליות. קיימת סיבה שאנחנו לא עושים איש ברזל כהכנה לאיש ברזל.

את ריצות ההכנה נבצע במגרש הביתי שלנו, לאחר שינה טובה וארוחת בוקר, נצא בשעה מוקדמת כשלא חם ואין שמש ישירה, בכל עצירת שתיה נעצור את השעון, ובאוזניים תתנגן לנו המוסיקה האהובה עלינו. נחמד.

אז אם בתנאים האלו אני רץ 30 ק״מ על קצב 5:20, האם זה אומר שגם בתחרות אני יכול לצפות לרוץ באותו הקצב?

אנחנו יכולים להביא תחזית טובה יותר אם ״נשפר״ התנאים בריצות הסימולציה
תחילה, נצא לרוץ בשעה כזו שתדמה את הטמפרטורה שבה אנחנו צפויים לרוץ בתחרות. מאוד פשוט לבדוק את הדברים האלו. נתכנן מסלול שדומה למסלול התחרות. עירוני עם הרבה פניות, או אולי דרך כורכר, נבדוק כמה הקפות יש ואם ישנם סיבובי פרסה. את התזונה והשתיה ננסה לקחת עלינו עבור כל משך הריצה על מנת שלא נצטרך לעצור בדרך. אם בכל זאת החלטנו לעצור להתרענן בברזיה, מצויין, אבל את השעון אנחנו לא עוצרים. בדיוק כמו בתחרות.

את הקצב הזה אפשר לקחת לתחרות, אבל גם עבורו צריך להפעיל פקטור מסויים, כי בואו לא נשכח שאנחנו אחרי שחיה של 3.8 ק״מ ורכיבה של 180.

שיפוט איכותי ושיפוט כמותי

אנו נוטים לשפוט את הביצוע שלנו בתחרות לפי התוצאה שהשגנו. לעניות דעתי- זוהי טעות.
ספורטאי אחד יתאכזב מתוצאה של 10:15 שעות, בעוד שספורטאי אחר יהיה על גג העולם מתוצאה של 14:45 שעות.

הקריטריון לשיפוט הביצוע שלנו צריך להיות איכותי.
השאלה שצריכה להישאל בקו הסיום היא: ״האם עשיתי את הכי טוב שלי היום?״ 
אם התשובה היא כן אז הביצוע היה טוב ואנחנו יכולים להיות מרוצים. אם לא, הכל בסדר, יש כנראה מה לתחקר ולהשתפר להמשך. 

תכננתי לרכוב 6:15 שעות אבל היה לי פנצ׳ר והיה יום עם רוחות מטורפות, ויצא לי בסוף 6:30 שעות. האם זה אומר שרכבתי לא טוב?
תכננתי לרוץ על קצב 5:30 אבל היה יום שרבי והייתי חייב לעצור בכל תחנה כדי לשתות ולקחת קרח, אז יצא לי קצב 5:50. האם זה אומר שנכשלתי?

לסיכום,
קשה מאוד להעריך את הזמנים שנצליח לייצר ביום התחרות, אבל אנחנו יכולים להגיע לתחזית די קרובה. לפחות טובה יותר מזו שאנחנו יודעים לעשות היום. 
תחקיר נכון יביא בחשבון את מבחן התוצאה, אך לא ישמיט ואולי אף יתן משקל גדול יותר, לאיכות הביצוע, יכולת הניהול וקבלת ההחלטות בזמן אמת.

בשורה התחתונה,
בקו הסיום, עדיף לנו לשפוט את איכות הביצוע ולא את התוצאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top
קבע שיחת ייעוץ עם מאמן בחינם!
× זמינים בצ׳אט
דילוג לתוכן