רצים רבים חוו או שמעו על פציעות שונות ומגוונות שהגיעו בעקבות הריצה – החל מכאבים בכף הרגל, גידים, ברכיים, ועד לגב ואגן. למרות שיש לא מעט גורמים שיכולים לגרום לכך, יש אחד שמוביל בראש – ליקויים ביומכניים, או במילים פשוטות בעיות בעקרונות המכאניים (הנדסיים) בביצוע תנועות גוף.

כאשר אנו רצים אנחנו מבצעים תהליך שמורכב ממספר שלבים: הרגל שנוחתת על הקרקע סופגת את הכוחות שמופעלים בתהליך, ועוזרת לפזר את אותם הכוחות לכל הגוף. לאחר נחיתת הרגל על הקרקע, כף הרגל והקרסול משנות את הזווית שלהן על מנת לפצות על השינויים בקרקע עליה אנחנו דורכים וכחלק מהתנועה הטבעית של כף הרגל, והגוף מעביר את המשקל מהקצה האחורי של כף הרגל אל הקצה הקדמי.
בסיום גלגול המשקל, העקב מתרוממת מן הקרקע והקרסול משמש מעין מנוף שמסייע להעברת הגוף קדימה, ולהשלים את ההתקדמות.

רבות מהפציעות (הלא נעימות..) שהוזכרו נובעות משינוי יתר של זווית כף הרגל לכל אחד מהצדדים: פנימה או החוצה, או בשמם המקצועי – פרונציה וסופינציה.
בצורה הפשטנית ביותר, פרונציה היא קריסת כף הרגל כלפי פנים, ואילו סופינציה היא קריסת כף הרגל כלפי חוץ במהלך הליכה או ריצה.
תנועות אלו לעיתים עלולות לנבוע מהמבנה האנטומי המולד של הרץ כמו גובה קיצוני של קשת כף הרגל כאשר קשת גבוהה תגרום לרוב לסופינציה, ואילו קשת נמוכה תגרום לפרונציה.
חשוב להדגיש! תנועות הפרונציה והסופינציה הן נורמאליות לחלוטין, נעות בטווח של 15-20 מעלות לכל כיוון ומהוות חלק בלתי נפרד מהריצה. מה שפוגע בספורטאי הוא פרונציה או סופינציה ביתר.

לחברות השונות קיימות נעלי ריצה מדגמים ספציפיים הנועדו לתקן את הסופינציה \ הפרונציה על ידי שינוי ריכוזי החומר בסוליה במיקומים שונים.