האם קיים טייפר "נכון"?
החדשות הטובות- כן, קיים הטייפר הנכון עבורכם.
החדשות המורכבות יותר- הוא אישי, והוא אף יכול להשתנות לגביכם מתחרות לתחרות.
מה עומד מול העיניים שלי כאשר אני מתכנן טייפר לספורטאי?
מטרת הטייפר היא להביא את הספורטאי למצב RACE READY הגבוה ביותר האפשרי.
ובמילים פשוטות- במהלך העונה אני מנסה לבנות לספורטאי את הפוטנציאל ההישג הגבוה ביותר, במהלך הטייפר אני מנסה לייצר לו את פוטנציאל המימוש הגבוה ביותר.
על קצה המזלג, אלו הם העקרונות שבהם אני משתמש ע"מ לתכנן את הטייפר הנכון לספורטאים שלי:
התייחסות מנטלית
במילה אחת: בטחון
בשני משפטים:
לספורטאים יהיה את הבטחון המלא שהוא מסוגל להשיג את ההישג הנדרש, ושהוא מסוגל להשיג את ההישג בלי העזרה שלי (מה לעשות, אסור לו בחוקי התחרות להרים אלי טלפון אם יש דילמה…)
ע"מ לייצר את הבטחון, אני צריך לוודא שהספורטאי מאמין בעצמו, שהוא מבין את הדרך הארוכה שהוא עשה, שהוא מבין מה ביכולות שלו ומה לא ביכולות, שהוא יודע אילו גורמים בשליטתו ואילו גורמים אינם בשליטתו.
הדרך להשיג זאת עוברת דרך מניפולציות פשוטות- לזמן הצלחה באימונים, לוודא שאנחנו נוקטים בצעדים אשר ישפרו את הההרגשה מיום ליום.
מוכנות פיזיולוגית
חשוב להבין, בסוף תקופת שיא ההכנות אנחנו עדין לא בכושר הגבוה ביותר. אנחנו בנקודה פוטנציאלית לכושר גבוה, אבל מבלי להתאושש (Recovery) ומבלי לתת לגוף לבנות את עצמו (Adaptation) לא נוכל לממש את יכולותינו. תחילת הטייפר היא לרוב נקודת העייפות הגדולה ביותר בעונה. לא מדובר רק בעייפות קצרת מועד, של השבועות האחרונים, אלא עייפות שנובעת מחודשים של הכנה עקבית ויסודית אשר הצטברה. המטרה שלנו היא להמיר את העייפות הזו ביכולת גבוהה.
מחד יכולנו לבחור בכמות ימי מנוחה מוחלטים. במקרה כזה נגיע ממש טריים, אך נאבד יכולות.
העקרון הוא להמשיך לאמן את השרירים במידה מועטה, כזו שגורמת להם לפעולה המינימלית הנדרשת לשמר את היכולת. כדי לעשות כן, אנחנו משתמשים בשני עקרונות חשובים שכדאי שתכירו:
*עייפות נעלמת יותר מהר מאשר שכושר נעלם. כלומר אם ננוח מעט ונתאמן מעט- תעלם העייפות והכושר יישמר
*נפח משפיע על עייפות יותר מאשר אינטנסיביות, ולכן הפחתה בנפח ושמירה על אינט' במידה הנכונה (סביב עצימות תחרות ומטה- ברוב האימונים) תשיג את ההישג הנדרש.
התייחסות מתודולוגית
גם אם תהיה לנו תכנית עבודה טובה, לא בטוח שנשיג את המטרה,
אבל אם לא תהיה לנו תכנית- רק במזל נוכל להשיג את המטרה, ואנחנו לא בונים על מזל.
חלק ממוכנות והקניית הבטחון של סעיף 1- שבכל רגע ורגע בימים האחרונים, לספורטאי יהיה ברור מה סדר הפעולות שהוא צריך לבצע בכל רגע נתון לפני ובמהלך התחרות.
אני ממליץ לבנות את לוח הזמנים החל מ-72 שעות לפני התחרות במקרה של תחרות מקומית, במיוחד ביום האחרון שרצוף במנהלות מארגנים, הפקדה, תדריכים וכו', ובמיוחד רצף הפעולות הנכון מהשכמה ועד לזינוק- הרי אנחנו רוצים לפתוח את היום ברגל ימין.
את ההתייחסות המתודולוגית התחלנו במהלך העונה, אך בטייפר כדאי לתת לה תוקף אחרון:
- תרגול של תכנית העצימות/הספק/קצב/דופק הריאלית בכל אחד מהמקצועות
- תרגול של תכנית התזונה בכל אחד מהמקצועות
- תרגול של תכנית התזונה לבוקר התחרות והבנה של ההיקף והזמנים שלה
- אימונים אחרונים הקשורים לאקלום לחום/קור
- שילוב אימונים אחרונים על המסלול ככל שניתן ע"מ לראות את השינויים שנעשו במסלול או לחדד את השפעת התנאים החיצוניים (טופוגרפיה, מזג) קרוב ככל שניתן למועד הזינוק
התייחסות לוגיסטית
הטייפר היא הזדמנות אחרונה שלנו לוודא שהמנהלות והציוד שלנו ברמת המוכנות הגבוהה ביותר.
טריאתלון הוא ספורט המערב לוגיסטיקה, והצלחה יכולה ליפול ולקום על ציוד. חלק מהבטחון של הספורטאי מושתת על כך שהוא משוכנע כי הציוד שלו ברמה הגבוהה ביותר.
הטייפר הוא ההזדמנות האחרונה לטפל בציוד, להחליף ולשנות מרכיבים. ככל שנקדים לטפל בציוד שלנו, נוכל לנסות אותו יותר מפעם אחת, ולוודא שהחלטנו נכון.
התייחסות לוגיסטית נכונה תוודא שגם הימים האחרונים של הטייפר- PRE RACE, מתנהלים כהלכה- מתי אני מנקה שולחן מהעבודה, מתי אני מגיע לאזור התחרות, איזו סביבה אני מייצר לעצמי בימים האחרונים- מקום לינה, לחץ סביבתי, קרבה למסלול, קרבה לזינוק וכו'
טייפר,
מילה אחת פשוטה, שכוללת בתוכה תפישה מאוד ברורה- אנחנו בוחרים באפשרות לפתוח את התחרות ברגל ימין, ונוקטים בכל הצעדים הדרושים לכך, ומטפלים בכל המרכיבים אשר בשליטתנו.
בהצלחה 🙂
גל
