fbpx

אימון בקצב תחרות – הפרדוקס

אוטוטו תחרות גדולה.
"התכנון לאימון הזה, הוא קצב התחרות שלי?"
"אולי כדאי את האינטרוולים בשבת לעשות על קצב תחרות?"
ניסוחים דומים ואחרים, שינויים פה ושם, העיקרון ברור:
"אני צריך להתאמן הרבה בקצב התחרות כדי שהגוף יתרגל להיות יעיל בו"
מוסכמה שגורה בקרב ספורטאים.

אפשר להציע השקפה מעט שונה?
קצב תחרות, או "הביצוע שאני מסוגל לבצע ביום תחרות", מבוסס על שני מרכיבים:

  1. הפוטנציאל שלי
  2. היכולת שלי לממש – היכולת להוציא לפועל תכנית

בהקשר פוטנציאל, במיוחד במקרה של תחרויות סיבולת ארוכות, 
הגדלת פוטנציאל מושגת ביעילות מיטבית בתחומי עבודה שונים מאשר תחומי התחרות,
ולכן מרב האימונים כדאי שימשיכו להתמקד בשיפור מרכיבי הכושר השונים. הם בונים את הפוטנציאל.

בהקשר המימוש, ספורטאי שהתאמן בצורה מובנת ועקבית לאורך כל העונה, והתנסה בתחרויות הכנה,
בפועל התאמן כל יום על הוצאה לפועל של תכנית, כך שצריך להיות רגוע ובטוח ביכולת שלו.

למה בכלל לדון בכך? למה לא גם וגם וגם?
כספורטאים חובבים הזמן שלנו יקר, וכשאנחנו עושים משהו מסוים אנחנו בין היתר גם לא עושים משהו אחר.
משאב הזמן שלנו מעבר להיותו יקר, הוא בעיקר מוגבל.

אז כמה להשקיע?

כמה כן להשקיע? תלוי. כרגיל.
ספורטאי מנוסה לא צריך יותר מדי. 2-3 אימונים בתקופת האימונים האחרונה, בכל מקצוע,
המטרה המשנית היא לחזק את הבטחון, המטרה הראשית היא לייצר חיבור בין הביצוע לתחושת המאמץ.
ספורטאי מנוסה בדרך כלל מתחרה לפי תחושת מאמץ וגבולות הגזרה שלו הם המספרים.

ספורטאי מתחיל, מספר טוב לתכנון הוא אחת לשבוע. בכל מקצוע.
לא צריך להקדיש לכך יחידת אימון שלמה, יכולות לגמרי להספיק כמה דק', ואפשר את משך הזמן להגדיל משבוע לשבוע.
כלומר, מרכיב ה-Intensity נשאר יחסית קבוע, ומרכיב ה-Volume משתנה.

המטרה הראשית היא לרסן את הספורטאי, ולמנוע ממנו לעשות טעויות גדולות.
ספורטאי מתחיל לרוב יתחרה בגבולות גזרה קשיחים יותר, ותחושת המאמץ שלו תהיה יציבה יותר.

לא בטוחים איך צריכה להראות תכנית התחרות שלכם?

תתייעצו.
בהצלחה ובהנאה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

גלילה למעלה
קבע שיחת ייעוץ עם מאמן בחינם!