מד הספק לריצה – כל מה שחייבים לדעת

מתנצל על קטיעת חוט המחשבה, אבל יתכן וקריטי לתת הסבר קצר על ההבדל במדידת הערוצים שהוזכרו, מאחר וכל אחד מהם נותן ביטוי לתופעה אחרת לגמרי (!), וכל אחד מהם יודע לתת יתרון במצב עניינים שונה.
בשפה הפשוטה ביותר, כשאנו מודדים ביצועים אנחנו יכולים למדוד 3 תופעות שונות:

• קצב. נתון המגיע מ GPS. לקחתי את הרץ והזזתי אותו מנקודה A ל-B המרוחקות X מרחק, ועשיתי את זה ב Y זמן. נוסחה המשקללת את צורת הגוף, הכח שהושקע, תנאי מזג האוויר, אופי המסלול. היתרון בנתון שקיבלנו הוא שהוא מהווה PURE PERFORMANCE. אין ויכוח על תוצאה סופית. מאידך מנינו מספר גורמים משמעותיים המשפיעים עליו, אך אי אפשר לחלץ אותם בפעולה הפוכה. אם רצתי היום על הטיילת ב 5:30 דק' לק"מ, אי אפשר לדעת מה היתה הרוח באופן אוטומטי ולהבין את משמעות הביצוע. נתון זהו הוא בעל דיוק טוב לעבודה ב REAL TIME, ועם בעייתיות בהשוואה בדיעבד.
• דופק. נתון המגיע מרצועת חזה/יד, כל אחת משתי האופציות מתבססת על טכנולוגיה שונה, ואף ממוקמת במקום אחר ולכן למשל תחווה נתון שונה למרות שמודדת את אותו הגוף באותו הזמן. טעות נפוצה היא להניח שהדופק מציג את המאמץ. הדופק מציג את קצב עבודת הלב. וקצב עבודת הלב אכן מושפע ממאמץ. בין היתר. קצב עבודת הלב מושפע מגורמים נוספים, ולכן לא נכון לתת לו מעמד מכריע ב REAL TIME. כן נכון לתחקר איתו מגמות לאורך זמן ולכך יש דוגמאות רבות- שינוי של דופק על טווח קצב מסוים לאורך מספר פעילויות דומות, שינוי בדופק מנוחה וכו'. איך קובעים טווחי אימון בריצה?
• הספק. נתון המגיע ממד הספק, שבאופן פשטני למדי הוא מד תאוצה שמשקלל שינוי במהירויות בצירי התקדמות שונים. הספק הוא הנתון היחיד שממנו ניתן לחלץ בחישוב את הכח שאותו אנחנו מפעילים. והכח שאנחנו מפעילים הוא הנתון היחידי שעליו יש לנו השפעה מוחלטת ואינו מושפע מגורמים חיצוניים.